בפני התנגדות לביצוע שטר.
תמצית העובדות הרלוונטיות וטענות המבקשת:
1. המשיב, האוחז בשטרות, הגיש לביצוע 2 שיקים אשר נמשכו ע"י המבקשת.
2. אליבא דמבקשת, השיקים שהוגשו לביצוע הינם שיקים לבטחון שנמסרו למר יששכר מרטין להבטחת פרעון הלוואה שנטל אחיה. לטענת המבקשת, ההלוואה שבמסגרתה נמסרו השיקים נפרעה במלואה ומכאן, ש"אין תוקף לשיקים שנמסרו למשיב".
בנוסף לאמור נטען, כי בהתאם לפקודת השטרות, אין להזקק לתובענה על פי שיק כנגד מסב לאחר שחלפו שנתיים מן הזמן שבו נולדה לראשונה לאוחז עילת התביעה כנגד אותו צד. בשים לב למועדי פרעון השיקים (07/04/06 ו- 07/05/06), התביעה התיישנה.
בתמיכה להתנגדות צרפה המבקשת תצהיר נוסף מטעם אחיה, מר שמעון אהרון גולדשמיד, הלווה. בתצהירו טען מר גולדשמיד, כי פרע את ההלוואה במסגרתה נמסרו השיקים נשוא בקשת הביצוע למר מרטין.
דיון
3. תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "
התקנות"), קובעת את שלהלן:
"
בית משפט או הרשם יחליט בבקשת הרשות להתגונן על יסוד הבקשה וחקירת המצהיר, ואולם רשאי הוא ליתן רשות להתגונן על יסוד הבקשה בלבד, ורשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדחות בקשת רשות להתגונן על יסוד הבקשה בלבד".
4. ההלכה הפסוקה בעניין מתן רשות להתגונן קובעת, כי די לו למבקש רשות להתגונן, אם יראה כי בפיו הגנה אפשרית נגד התביעה, ולו בדוחק, כדי שבית המשפט ייעתר לבקשתו, שכן גם מי שסיכוייו להצליח בטענותיו מועטים ורחוקים זכאי ליומו בבית המשפט. אין בודקים בשלב זה כיצד יצליח המבקש להוכיח את הגנתו ואין בודקים את טיב ראיותיו (ע"א 518/87
פטלז'אן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ; ע"א 10189/07
ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ).
5. נתבע המבקש רשות להתגונן כנגד תביעה שטרית שהוגשה ע"י האוחז בשטר, די לו שיפרט בתצהירו את ההגנה שהיה מעלה אילו נתבע לדין על ידי הצד הסמוך שעימו התקשר. הגנה זו פוגמת לכאורה בזכות הקנין בשטר וכוחה יפה גם כנגד הצד השלישי שאליו סוחר השטר (ע"א 218/66
יעקב חביה ואח' נ' לוי גליק, פ"ד כ(4) 63, 67). היקף הברור הנדרש במסגרת התנגדות לביצוע שטר מוגבל לשאלה האם הראה המבקש הגנה לכאורה בה יכול היה להתגונן בפני תביעתו של הנפרע.
המשיב מוחזק אומנם לפי סעיף 29(ב) לפקודת השטרות כאוחז כשורה, אלא שאם תוכיח המבקשת את טענת ההגנה שלה, ובשלב זה מניחים כי תוכל להוכיח את האמור בתצהירה, מוטל על המשיב, האוחז, להוכיח כי לאחר שגובשה טענת ההגנה ניתן בעד השטר ערך בתום לב.
6. הפלוגתאות הללו- הוכחת טענות ההגנה כנגד הוכחת מתן הערך בתום לב, אינן ניתנות להכרעה על יסוד התצהיר ומחייבות דיון בדרך הרגילה:
"
היוצא מכאן, שאם גילה תצהיר הנתבע הגנה לכאורה, זכאי הנתבע לקבל רשות להתגונן, ואילו בשאלה אם הגנתו נדחית מפני זכותו העדיפה של אוחז כשורה, יוכל בית המשפט לפסוק רק לאחר בירור המשפט" (המ' 506/59
פסח נאמן נ' ין זלבסקי, פ"ד יד 596, 589. ר' גם בש"א (תל-אביב-יפו) 192652/04
יוזמה א.ג.שמש קבלנות בניין והשקעות בע"מ נ' בנק לאומי בע"מ).
"
זכותו של אוחז כשורה להיפרע מאדם אשר מעלה טענת פגם כלפי השטרות תלויה איפוא בהבאת ראיות על-ידי האוחז-התובע. והואיל ובשלב הדיון בבקשת הנתבע לקבלת רשות להתגונן לא ניתן להביא ראיות כדי להוכיח את אשר מוטל על התובע להוכיח, פסקנו כבר כמה פעמים בעבר
שראיה לכאורה שהובאה להוכחת הפגם בזכות הקנין מזכה את הנתבע ברשות להתגונן.
זכותו של הנתבע במקרה כזה היא, שהמשפט יתברר בדרך הרגילה כדי שהוא יוכל להוכיח את טענת ההגנה שלו, ורק אם יוכיח התובע שנתן בתום-לב ערך בעד השטר יזכה בדין, על-אף הפגם שבזכות הקנין" (הדגשה הוספה)(ע"א 366/65
תימור חברה להנדסה ובנין בע"מ נ' חברת מ' אנגלרד חרושת ברזל בע"מ, פ"ד יט(4) 229, 232. ר' גם המ' 645/62
מאירמן נ' נבון בע"מ חברה לבניין והנדסה אזרחית, פ"ד י"ז 996, 998; בש"א (נת) 4046/05
ארץ טובה ושמחה גן ארועים נ' הבנק הבינ"ל הראשון בע"מ).
7. אוסיף, שהמבקשת טוענת שעסקינן בשיק שנמסר לבטחון. בכגון דא יודגש, כי "
המסירה של שטר ביטחון היא, מעצם טיבה וטבעה, "מסירה-על-תנאי" ו"זכותו של המחזיק בשטר כזה לממש אותו (כגון על-ידי סיחור או תביעה לפרעונו) קמה, רק אם נתמלא התנאי, והמסירה הופכת עקב כך שלמה" (ע"א 665/83
בנק לאומי לישראל בע"מ נ' בן עליזה, פ"ד לח(4) 281, 285. ר' גם י' יערי וד' תמיר, "דיני שטרות בפסיקת בתי המשפט", מהדורה שלישית, בעמ' 300). גם הטענה, כי התנאי המאפשר פרעון השטר לא התקיים, היא טענה שיש בה כדי ליתן רשות להתגונן למבקשת, ואף אין להתנות את זכותה להתגונן בערובה (ע"א 659/84 עכביש שווק (1976) בע"מ נ' תריסול בע"מ, פ"ד לט(2) 430, 434).
8. האמור מתווסף לטענות המבקשת להתיישנות עילת התביעה, אשר יש אף בהן כדי להצדיק עריכת בירור עובדתי.